אולי. אבל האם להמשיך לספר לעצמך את הסיפור הזה מקדם אותך במשהו? הכי קל לנו להסתכל

מסביב ולהאשים. את הבוס, את החברה, את זה שככה זה. אנחנו מקטרים לעצמנו, לבני הזוג,

ייתכן ואתה לא שם לב אבל הפרצוף הממורמר לא מש מפניך. בישיבות מקצועיות כבר לא לוקחים

אותך ברצינות כי אתה מקטר על כל דבר, במשוב לעובדים טוענים כלפיך שאתה מייצר אווירה

מישהו אחר.

מאחורי הקלעים.

לחברים, גם לעובדים אחרים.

שלילית. לא מראה לויאליות לארגון.

נשמע מוכר?

אפשר גם אחרת. אפשר קודם כל לוותר על כל הסיבות למה לא ולמצוא דרך אחת לאיך כן.

איך כן לשווק את עצמך נניח. עצרת לחשוב מה זה בכלל אומר לשווק את עצמך? הרי זה מה שאנחנו

עושים כל היום גם ככה, במה שאנחנו לובשים בבוקר, באיך שאנחנו מבקשים מהילדים לעשות

לשווק זה לא אומר לשקר, להיות יהיר או לעוף על עצמי. לשווק את עצמי זה להראות את התועלת,

תסובב קצת את הראש, אל תסתכל על מי שהתקדם תוך כדי דריכה על מישהו אחר, תסתכל על זה

לידו שהתקדם מתוקף המקצועיות, על זו שמשמאלו שהתקדמה בזכות התקתקתנות והבהירות.

במקום לדבר עם עצמך שיחת למה לא ממורמרת, לך שב עם הבוס ונהל שיחת איך כן מחויכת.

נסה פשוט לשאול- מה אני צריך לעשות כדי להתקדם? מה אני צריך לשפר? לא במרמור, בכנות.

אם אתה נמצא באותו מקום כבר הרבה זמן ולא ממש מצליח לזוז, ותר על הקיטור. לך על השיפור.

תתחיל לבדוק, בכנות, בלי פחד- מה אתה צריך לשנות כדי להגיע לאן שאתה רוצה. להמשיך לעשות

תבדוק האם אתה ברור, מתודי, אכפתי, מעודכן מקצועית, משתף פעולה, מהווה דוגמא- יש הרבה

מה לעשות חוץ מישיבות רבות משתתפים ומיילים באמצע הלילה. אבל בשביל זה צריך להפסיק

משהו, בשיחה לאמא שתבוא לשמור על הילד שחולה…

את הערך של מה שאני עושה. לרתום את הצד השני לרעיונות שלי. מה רע בזה?

תמצא אייקון.

ברצון ללמוד ולהשתפר. אין שיווק עצמי טוב מזה.

שוב את אותו הדבר רק יותר, כנראה לא יעזור.

לקטר ולהתחיל לשאול שאלות… ואין זמן טוב כמו הרגע ממש.